פסק-דין בתיק ב"ל 34101-03-12

בפני ערעור על החלטת ועדה לעררים (נכות כללית) לעניין אי כושר (להלן גם - "הועדה"), מיום 22/11/11, אשר קבעה כי המערערת איבדה 74% מכושרה להשתכר.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

1.     המערערת ילידת 1955 עבדה במשך שנים רבות כמטפלת בקשישים, וכיום היא סובלת מליקויים רפואיים מסוגים שונים. ועדה רפואית קבעה לה נכות רפואית לפי סעיפי הליקוי הבאים:

20%     לפי סעיף 37(7)(ב) בגין מגבלות בינוניות בתנועות גב תחתון

20%     לפי סעיף 37(5(ב) בגין הגבלה בתנועות הצואר

20%     לפי סעיף 72(4)(ב)(2) בגין סחרחורת

15%     לפי סעיף 42 (2)(ד)(2) בגין קרע בגיד סופרה ספנטוס בכתף ימין

5%       לפי סעיף 31(א)(1) בגין CTS ביד שמאל

10%     לפי סעיף 35(1)(ב) בגין הפרעה סומטית וכאבי שלד ושרירים

5%       לפי סעיף 72(1)(ב) 3 בגין ליקוי שמיעה

10%     לפי סעיף 72(4) - ד 2 בגין טינטון

10%     לפי סעיף 11(1)(ב) בגין דליות ברגליים

10%     לפי סעיף 11(2) (ב)  בגין אי ספיקה ורידית

2.     ועדה רפואית שדנה בעניינה של המערערת קבעה לה נכות תפקודית בשיעור 74%.

3.     המערערת הגישה ערר על החלטת הועדה הרפואית. ביום 21/10/10 וועדת ערר שדנה בעניין דחתה את הערר.

4.     בפני ועדת הערר עמדו חוות דעת רפואית מיום 23/12/09 שלפיה המערערת כשירה ל- "עבודה שלא דורשת תקשורת אנושית מדוייקת, ללא חשיפה לרעש, שאינה כרוכה בעמידה ממושכת, ללא הרמת משאות." וכן חוות דעת של מחלקת שיקום ברחובות מיום 4/1/10 שלפיה המערערת : "מסוגלת להמשיך בעבודת הטיפול בקשישים ללא הרמתם ולמשך יום עבודה חלקי".

5.     בטרם תסכם את הדיון בערר ביקשה ועדת הערר כי המערערת תבדק על ידי רופא ראומטולוג, ולאחר שהתובעת סירבה להתייצב לבדיקת ראומטולוג הערר נדחה, בהחלטה מיום 21/10/10.

6.     בגין החלטת ועדת הערר מיום 21/10/10 המערערת הגישה ערעור לבית הדין (תיק ב"ל 49387-12-10).

7.     לאחר דיון שהתקיים בפני כב' הרשמת (דאז) מ. מרגלית, ביום 19/9/11 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, שלפיה המערערת תתייצב בפני רופא ראומטולוג, אשר יבחן את מצבה, על מנת שחוות דעתו תובא בפני ועדת הערר .